"תנועה בפעולה - תנועה משפיעה"
השנה נקיים את מועצת התנועה במתכונת מותאמת למצב:
-
המועצה תעסוק בבירור אופני ההשפעה של תנועת הצופים על החברה הישראלית ביום שאחרי המלחמה. במסגרת המפגש התנועתי נעמיק בצו השעה ובאתגרים העומדים בפני החברה הישראלית ונדון בתפקידנו בהתאם לכך.
-
המועצה תיערך ביום חמישי, 21 בדצמבר 2023, ט' בטבת תשפ"ד באופן מקוון.
-
ההשתתפות במועצת התנועה על חאקי מלא
-
הרכב מחייב- כחלק ממתן חשיבות ורצינות למועצה נגבש הרכב מייצג ונבחר של צוות בוגר (מתנדבים/ות ושכירים/ות) לצד חניכים/ות הפעילים/ות במועצות השבטיות וההתנהגותיות, או שלקחו חלק פעיל באסיפת השכב"ג. בנוסף, גם הדרג הבכיר בתנועה (המתנדב והמקצועי) יהיה מיוצג במועצה ויהיה שותף מלא בקבלות ההחלטות.
שאלה מרכזית:
כיצד תנועת הצופים תשפיע על עיצוב החברה הישראלית ביום שאחרי המלחמה?
שיקולים לבחירת הנושא:
-
על רקע טלטלת מלחמת 'חרבות ברזל' התגלה כוחו של העורף ועוצמתה של המנהיגות האזרחית. בני ובנות הנוער לקחו חלק אקטיבי בעשייה חברתית רחבת היקף ומהווים/ת גורם משמעותי בשבט, בקבילה ובחברה הישראלית.
-
רוח עשייה זו מובילה את תנועת הצופים להעמיק במהות תפקידה ובחידוד השפעתה על החברה הישראלית בהתאם לסדר העדיפויות הלאומי המחודש בשני מישורים: בזמן משבר ולחימה- במסגרת אסיפת שכב"ג הנהגתית/ מועצת הנהגה שהתקיימו במסגרת ההנהגות בסוף חודש נובמבר, וביום שאחרי המלחמה במסגרת מועצת התנועה.
-
דיוק השפעתנו על החברה הישראלית ביום שאחרי המלחמה תקדם את מעורבותנו האזרחית כחלק אינטגרלי מהשגרה הצופית ותקדם תהליכים חינוכיים לעיצוב דמות הבוגר/ת בקרב בני ובנות הנוער
.jpg)
מה היו השאלות המרכזיות באותה מועצה?
חברתי: מה תפקידנו החברתי כתנועה בקידום שותפות ישראלית ומה עלינו לעשות כדי למלא אותו?
תנועתי: מה עלינו לעשות על מנת לקדם שותפות ישראלית בתוך התנועה?
מדוע בחרנו בנושא?
החברה במדינת ישראל מורכבת מקבוצות שונות והיא אינה עשויה מקשה אחת. הקבוצות שונות זו מזו בהשתייכות הלאומית במוצא העדתי, הדתית והפוליטית. קווים אלו חוצים אותה ומחלקים את החברה למחנות.
נראה כי בשנים האחרונות הקיטוב, והפילוג מתגברים ורבים מהמנהיגים טוענים כי הפילוג הפנימי הוא הסכנה האמיתית לחברה הישראלית. אל מול זה מתרחשות תופעות חיוביות של שיתופי פעולה וחיבורים המעוררות תקווה לשינוי.
תנועת הצופים היא תנועה ממלכתית. התנועה מכילה בתוכה קהלים רבים: חילונים, דתיים, פריפריה, מרכז, בעלי דעות פוליטית מכל הקשת וכו'. על כן, אתגר השותפות פוגש אותנו גם בתוך התנועה. כתנועה ממלכתית ומגוונת אנו סבורים שאנו יכולים להיות בעמדת השפעה בנושא זה וכי עלינו לממש את האחריות הזו.
החלטות מועצת תנועה 2019 בנושא טוב משותף, לחיות ביחד:
1. הקמת שבט מעורב דו לשוני – יהודי ערבי.
2. ציון חינוכי של יום הזיכרון לנספים בסודן ויצירת משלחת חניכים לאתיופיה.
3. הקמת וועדה המורכבת מחניכים ובעלי תפקידים שכירים ומתנדבים שמטרתה לקדם טוב משותף חברתי על ידי קביעת מדיניות תנועתית להתייחסות לאירועים חברתיים אקטואליים.
קישורים לכתבות בנושא:
מה היו השאלות המרכזיות באותה מועצה?
חברתי: מה תפקידנו כתנועה- כיצד התנועה יכולה להשפיע מדיניות ברת קיימא ושיח בחברה הישראלית?
תנועתי: באילו צעדים נוכל לנקוט בתוך התנועה על מנת לקדם חינוך והתנהלות ארגונית ברת קיימא?
מדוע בחרנו בנושא?
תנועת הצופים וערכיה מתחברים מאליהם לנושאי הקיימות. אל מול המשבר הסביבתי והחברתי הקיים, תנועת הצופים יכולה להיות גורם מוביל בתהליכי השינוי. במקרים רבים כיום ההתנהלות שלנו נוגדת את ערכי הקיימות, הולכות וגוברות הקריאות מצד חניכים ובעלי תפקידים לשנות את ההתנהלות שלנו.
החלטות מועצת תנועה 2020 בנושא משבר האקלים:
1. תנועת הצופים תשתתף במצעד האקלים ותתמוך במחאת הנוער למען האקלים ותפעל לשינוי למען קידום תודעה ציבורית להעלאת
המודעות. כחלק מכך תפעל לשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה לקידום מדיניות מקיימת.
2. מחסני השבטים ישתפו ציוד הן עם שבטים אחרים ברחבי הארץ והן עם הקהילות בהן פועלים השבטים למען צמצום צריכה, קידום כלכלה מקומית מקיימת וקידום שיתופיות ואמון.
3. על מנת לצמצם את השפעות גידול הבקר על המשבר הסביבתי נוציא את בשר הבקר מתפריטי המפעלים ושגרת הפעילות.
נעודד שיח על הפחתה והשלכות הסביבתיות של תעשיית משק החי.
4. העברת אישורי ההורים לפורמט דיגיטלי - אישורי ההורים אשר מודפסים כיום על דפי נייר רבים ומייצרים בזבוז משאבים
ופסולת יעברו לפורמט דיגיטלי.
5. תג הקיימות - ניצור תו תקן לקיימות בשבטים ובהנהגות אשר יתווה דרך לפעילות התנועה בנושא הקיימות וי עודד שיפור מתמיד.
קישורים לכתבות בנושא :
מה היו השאלות המרכזיות באותה מועצה?
חברתי: מה תפקיד התנועה בשמירה על הדמוקרטיה הישראלית?
תנועתי: מה יש לעשות בשביל לחזק את הדמוקרטיה בתנועה?
מדוע בחרנו בנושא?
א. החברה הישראלית מתמודדת בימים אלו עם אתגרים דמוקרטים עצומים- לאורם, הצורך בחינוך לדמוקרטיה בולט וברור עוד יותר. השיח הציבורי נעשה אלים, גזעני ומסית. בנוסף קיימות מחלוקות על תפקידם של מוסדות דמוקרטיים ואיבוד אמון במערכת הציבורית. תנועת הצופים מהווה גורם בעל אופי ממלכתי הנמצא במרכז הקונצנזוס של החברה הישראלית. אנו סבורים שמוטלת עלינו אחריות לקחת חלק בשיח ובפעילות לטובת החברה הישראלית.
ב. תנועת הצופים מתמודדת בשנים האחרונות עם שאלות בדבר מקומם של החניכים.ות בהובלת התנועה. חלקם.ן חווים חוסר השפעה על ההחלטות ברמה ההנהגתית והתנועתית ובמקרים רבים גם על השבטית. נושא זה נוגע לסוגיות רבות בהן אנחנו עוסקים וביניהן: חינוך לאקטיביזם, זהות תנועתית וחינוך לדמוקרטיה.
מה היו ההחלטות שהתקבלו באותה המועצה?
1. הקמה וביסוס מועצת שבט/הנהגה/תנועה - השבטים יקימו מועצות כאשר יש נציגות מכלל השכבות צעירה והבוגרת.
2. שקיפות בתקציבי השבטים.
3. הקמת סלון הנהגתי – מתחם העוסק בנושאים פוליטים ודמוקרטים סביב התנהלות השבטים וההנהגה.
4. תיבת פניות שבטית + הנהגתית- כל חניך וחניכה יוכלו לבוא לידי ביטוי.
5. קמפיין עידוד הצבעה ושיח פוליטי בהנהגות ובשבטים- ״היה נכון ל..״ לפני הבחירות אבל תקף לכל השנה.
קישורים לכתבות בנושא :
מה היו השאלות המרכזיות באותה מועצה?
חברתי: כיצד תנועת הצופים תמשיך להוביל ביצירת תהליכים מחוללי שינוי בחברה הישראלית?
תנועתי: כיצד נבסס וניישם את החלטות מועצת התנועה בקהילות השבטים?
מדוע בחרנו בנושא?
א.בשל מגפת הקורונה, פעילות התנועה בשטח הייתה מלווה באתגרים שונים. לאור ההבנה כי בשנתיים האחרונות היכולות ליישום החלטות המועצה לקתה בחסר, הוחלט כי השנה נתמקד בהחלטות ובנושאים השונים שעלו במועצות הקודמות. יש לציין כי האתגרים עימם מתמודדת החברה הישראלית נותרו בעינם, ולעיתים אף גובר הצורך לעסוק בהם.
ב. סוגיית הזהות התנועתית ממשיכה להעסיק את חברי/ות התנועה, וניכר כי מועצת התנועה הינה במה מיטבית לדון, לחקור ולחבר את החניכים/ות לתהליכים המרכזיים בתנועה.
ג. תנועת הצופים מתמודדת בשנים האחרונות עם רצון עז לקדם את מקומם/ן של החניכים/ות בתנועה. חלקם/ן חוו תחושת חוסר השפעה על ההחלטות ברמה ההנהגתית והתנועתית, ובמקרים רבים גם על השבטית. בשל כך, יישום עמוק של החלטות המתקבלות במועצה, יוכל לסייע בתחושת השפעה של חניכי/ות התנועה על השטח. נושא זה נוגע לסוגיות רבות בהן אנחנו עוסקים וביניהן: חינוך לאקטיביזם, זהות תנועתית וחינוך לדמוקרטיה.
מה היו ההחלטות שהתקבלו באותה המועצה?
1. רכש כחול-לבן - בהיקף של 50%.
2.אימוץ מסגרות חוץ - השבטים יקימו צוותים לאימוץ מסגרות קהילתיות.
3.עתיד התחבורה הציבורית - קמפיין להרחבת השימוש והנגשת התחבורה אל מול גורמים ארציים.
4.שבטים אחים - חיבור בין שבטים שונים מאיזורים שונים.
5.הכשרת "אור כתום" להצמודדות עם התנהגות סיכוניות.
6. הצבת פחי מחזור בשבטים והעברת תרומות של מזון יבש אחרי מפעלים.
7.הל"ב - המשכיות, למידה וביצוע של החלטות המועצה ברמת כל הנהגה.
מה היו השאלות המרכזיות באותה מועצה?
חברתי: כיצד תנועת הצופים תמשיך להוביל ביצירת תהליכים מחוללי שינוי בחברה הישראלית ברוח מידות הצופה ודמות הצופה הבוגר/ת?
תנועתי: כיצד מידות הצופה ודמות הצופה הבוגר יכולים לבוא לידי ביטוי הלכה למעשה אצלנו בהנהגות ובשבטים?
מדוע בחרנו בנושא?
א. סוגיית הזהות התנועתית ממשיכה להעסיק את חברי/ות התנועה, וניכר כי מועצת התנועה הינה במה מיטבית לדון, לחקור ולחבר את החניכים/ות לתהליכים המרכזיים בתנועה.
ב. תנועת הצופים מתמודדת בשנים האחרונות עם רצון עז לקדם את מקומם/ן של החניכים/ות בתנועה. חלקם/ן חוו תחושת חוסר השפעה על ההחלטות ברמה ההנהגתית והתנועתית, ובמקרים רבים גם על השבטית. בשל כך, יישום 2 עמוק של החלטות המתקבלות במועצה, יוכל לסייע בתחושת השפעה של חניכי/ות התנועה על השטח. נושא זה נוגע לסוגיות רבות בהן אנחנו עוסקים וביניהן: חינוך לאקטיביזם, זהות תנועתית וחינוך לדמוקרטיה.
ג. בשנה החולפת עסקו יחידות התנועה השונות- שבטים, הנהגות, יחידות ומחלקות התנועה, בתכנון והוצאה לפועל של תכנית אסטרטגית, המבוססת על ייעוד התנועה שנפתח במילים: "תנועת הצופים העבריים בישראל, תנועת נוער ציונית, המקימה ומפתחת מרחבי חינוך צופי, למגוון קהילות בכל רחבי הארץ. מחנכת את חניכיה ומעודדת את בוגריה להיות אזרחים מעורבים המקיימים הלכה למעשה את מידות הצופה ואת ההבטחה הצופית ." לאור זאת, נכון יהיה להמשיך ולעסוק בקשר שבין מסמכים מכוננים אלה לבין העשייה היומיומית בשבטי והנהגות התנועה ולחברם אל השאיפה להמשיך להוביל תהליכים מחוללי שינוי בחברה הישראלית ברוח זו. ד. על מנת להמשיך ולחזק את מעמדה של מועצת התנועה ולתת תוקף להחלטות המתקבלות בה, נרצה להשתמש במועצה באופן שנתי כנקודת בקרה ליישום החלטות ממועצות קודמות ואופן קידומן, מתוך הבנה כי החלטות שהתקבלו בשנים האחרונות היו קשורות ברצון לתת מענה לאתגרים ע ימם מתמודדת החברה הישראלית, שרובם נותרו בעינם, ולעיתים אף גובר הצורך לעסוק בהם.
מה היו ההחלטות שהתקבלו באותה המועצה?
1. צופים לדרך - מתן עזרה הדדית לכל צופה במגוון תחומים.
2. הקמת פיצ'ר "המסע בשטח" במטרה להתמקצע באופן בו אנו מטיילים/ות ומעבירים/ות תוכן במסגרת הטיול.
3. הקמת פינת תרומות בשבט והעברת התרומות לעמותה קבועה שהשבט בוחר.
4.פתיחת מבנה השבט מעבר לשעות הפעילות כמענה לחברי/ות הקהילה.
מאמינות לך | היוזמה של בנות שכבת לביא, שבט צהלה
בנות שכבת לביא בשבט צהלה החליטו לפתוח במאבק מחאה לתמיכה במתלוננות כנגד הנער בן ה-15 שמואשם באונס של מספר נערות, שלומדים באחד התיכונים בעיר, שאת חלקן הן אף מכירות מקרוב. המאבק, שהחל בפתיחת חשבון אינסטגרם והעלאת תכני תמיכה בנערות, ותליית שלטים ברחבי העיר, הפך למעגלי שיח ותמיכה בכיכר הבימה, אליה הגיעו מאות חניכים וחניכות משבטי תל אביב-יפו ומשבטים נוספים, וכן אזרחים/ות שהגיעו להביע תמיכה.
"בסופ״ש האחרון כששמענו על חברתנו הבנו שאנחנו לא יכולות יותר לשתוק, זה בער בנו. למה זאת המציאות שלנו שאנחנו חיים בה? יש את המציאות היומיומית; מישהי הולכת ברחוב וצופרים לה או שאומרים לה משהו לא במקום, יש הרבה מאוד בנות שזה דברים שקורים להן כל יום ואנשים לא מודעים לזה, הבנו שחייבים לעלות את המודעות!
המטרה שלנו היא לעשות שינוי, אולי קשה להאמין שחבורה של ילדות בנות 16 יובילו לשינוי אבל מישהו צריך לעשות את זה. אי אפשר לשבת ולחכות לשינוי כי אז הוא לא יקרה. אנחנו חושבות שכאשר מקרה כזה קורה, בדרך כלל רק מדברים עליו ואומרים מה צריך לעשות אבל לא עושים, לא נותנים לאשם את העונש המגיע לו וככה אין הרתעה ואנשים חושבים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים כי אין ענישה." (מתוך הכתבה שבנות השכבה כתבו למגזין אתר המסע בצופים)
גיל חדש – צעדת ילדי/ות עוטף עזה לירושלים
לבני הנוער בעוטף עזה נמאס. הדיבור הנלהב של הפולטיקאים/ות (״אנחנו נחזיר את השקט, מציאות חיים כזו לא תעלה על הדעת״) שלא מלווה בעשיה משמעותית מספיק לדעתם, המציאות הביטחונית בבית שלהם שלא משתנה כבר שנים – הם הבינו שעליהם לקחת אחריות ולהביא לשינוי.
בנובמבר 2018 הם אירגנו צעדה גדולה של בני נוער מעוטף עזה לירושלים, 90 קילומטר בארבעה ימים. הם לא זכו לתמיכה מהממסד, סירבו לקבל סיוע כספי, פשוט התארגנו והתחילו לצעוד כדי לדרוש מהפוליטיקאים/ות, ממקבלי/ות ההחלטות אשר מופקדים/ות על הביטחון, לבצע את תפקידם.
בערב יום העצמאות נמנתה גיל חדש, תלמידת כיתה י״א בשדרות ופעילה בצופים, על מדליקי המשואות. גיל וחבריה, בתנועת הצופים ובתנועות אחרות, עוסקים בהתנדבות (סוג של אקטיביזם, פעולה לשינוי המציאות, בו המאמר לא עוסק). היא גם הייתה בין הצועדים לירושלים. אקטיביסטית שגם מוחה – וגם עושה.
ענבל וסלי – ממובילות מחאת האקלים בארץ
ענבל וסלי, צעירה ממרכז הארץ, יזמה ביחד עם חבריה את שביתת התלמידים בחודש מרץ 2019 בישראל, כחלק משביתת התלמידים שהתקיימה, בה כ- 1.6 מליון תלמידים ותלמידות מ- 125 מדינות בעולם כולו למען האקלים. מטרת המחאה הייתה לגרום לממשלות בעולם לעמוד בהסכם פריז ולחוקק חוקים למען האקלים.
"ידעתי שיש לא מעט בני נוער שרוצים לפעול ומרגישים לבד, כי אין להם את הפלטפורמה והם לא יודעים מאיפה להתחיל. חשבתי שאם אוכל לחבר בני נוער וליצור איתם קבוצת פעילות סביב משבר האקלים, זה יכול לחולל שינוי. אספתי כמה חברים מבית הספר שלי בכפר הירוק ותכננו פרויקט רב-שלבי של הרצאות של תלמידים לתלמידים על המשבר הסביבתי.
אמה גונזלס – המאבק בנשק חופשי בארה״ב: "אנחנו לא מוכנים להיות הבאים בתור"
בארצות הברית, קל מאד לרכוש נשק, כולל רובי סער אוטומטיים. הזכות לרכוש נשק מעוגנת בתיקון השני לחוקה. לאחר כמה אירועים של ירי המוני בבית הספר, וכמות מצטברת של עשרות, אולי מאות הרוגים צעירים, בני הנוער הבינו שזו הבעיה שלהם, ושהם לא יכולים לסמוך על הפוליטיקאים, כי כסף גדול מידי ואינטרסים פוליטיים צרים שומרים על הזכות הקדושה לנשק חופשי. בעקבות הטבח בבית ספר בפלורידה בו נהרגו 16 תלמידים בתחילת 2019, הם הבינו שעליהם לנקוט במעשה. הם התארגנו לפעולות מחאה ענקיות, צעדה לוושינגטון, ועימותים פומביים, ומביכים מאד (מבחינת הפוליטיקאים) עם סנטורים ואחרים שלא מוכנים להתחייב להתנתק מהאינטרסים של יצרני הנשק ואיגוד הרובאים.
טוביה קמבל הוכשטיין - פרויקט "שאר ירקות" (https://shakuf.co.il/24680)
טוביה הוא תלמיד כיתה י"ב ופעיל חברתי מירושלים. בפרוייקט הוא ועוד 15 בני/ות נוער אוספים/ות שאריות מזון מהשוק בירושלים ומבשלים ארוחות לקשישים.
"רצינו להציל מזון ולתרום אותו לקשישים. הסתובבנו בשוק הסיטונאי בין הדוכנים וגילינו שיש ארגון שאוסף את האוכל שבדרך להיזרק. בכל יום רביעי אנחנו לוקחים מהם ירקות ובחמישי בערב מבשלים. ההתחלה הייתה איטית, הכנו 60 מנות. לאט לאט גדלנו - מחמישה חבר'ה היום אנחנו 15 שמבשלים 150 מנות ומחלקים לקשישים. כדי לחלק את האוכל, השתלבנו בפרויקט נוסף של בית הספר ושל שבט משואות של הצופים, שבו מחלקים מזון לקשישים. קופסה של אורז עם עוף, לחם, וירקות שאנחנו מכינים יחד עם מיץ ענבים או במבה. "למדנו לבשל מההורים את הבסיסי ועם הזמן למדנו בעצמנו ובסוף יצא טעים. מבשלים ירקות ואורז, ממולאים, פלפלים, חצילים, בטטות, סלקים וכל ירק שמתבשל".
עדי לוסטיג – הנערה שהצילה את חוף פלמחים
עדי לוסטיג היא פעילה חברתית ישראלית, ידועה בעיקר בשל מאבקה נגד בניית כפר נופש בחוף פלמחים בין השנים 2008–2011. בשל פעילותה, זכתה בפרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית לשנת 2010.
בחודש ינואר 2008 החלה בנייתו של כפר נופש בשטח חוף פלמחים, שעשוי היה להרוס את החוף כמו שאנו מכירים אותו היום, פיסת טבע נדירה ומקום גידולן של בעלי חיים. לוסטיג, בת ה-18 אשר נהגה לטייל בחוף באופן תדיר, הקימה אוהל על החוף כאות מחאה נגד בניית כפר הנופש. לוסטיג לנה באוהל במשך כ-4 חודשים, במהלכם קידמה את המאבק.
למאבק הצטרפו תושבים, פעילים, וחברי כנסת. יחד הקימו את הועד להצלת חוף פלמחים, והנושא עלה להתערבות מבקר המדינה, אשר הורה למשרד הפנים ולמינהל מקרקעי ישראל להקפיא את הליכי הבניה. לאחר מכן התערבו באופן אישי בנושא גם שר המשפטים, השר להגנת הסביבה וראש ממשלת ישראל באותה התקופה.
לבסוף, לאחר מאבק של חמש שנים, בשנת 2016 הוכרע כי החוף יהפוך לגן לאומי, וכי תוכניות לבניית כפר הנופש יופסקו ויבוטלו. המאבק של עדי צלח!
לתמיכה ושאלות
